×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא פ״ה:גמרא
;?!
אָ
מַאי לָאו ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ אלָא סִימְטָא וְהָא דּוּמְיָא דְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם קָתָנֵי. מַאי חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם נָמֵי דְּלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ וְלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ באֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שֵׁשֶׁת מֵרַב הוּנָא כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ אוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ גזְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. אֲמַר לֵיהּ ר״נרַב נַחְמָן מַאי טַעְמָא פָּשְׁטַתְּ לֵיהּ מֵהַהִיא דְּמָחוּ לַהּ מְאָה עוּכְלֵי בְּעוּכְלָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְשׁוּרָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דמְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן הלְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ. אֶלָּא פְּשׁוֹט לָהּ מֵהָא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה מֵרְשׁוּתוֹ מַאי לָאו ובְּכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ לֹא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר. וּמִדְּרֵישָׁא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר סֵיפָא נָמֵי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אֵימָא סֵיפָא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ וְאִי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר זאַמַּאי קָנָה לוֹקֵחַ סֵיפָא אֲתָאן לְכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ. וּמַאי פַּסְקָא סְתָמָא דְמִילְּתָא בֵּי מוֹכֵר מָאנֵי דְמוֹכֵר שְׁכִיחִי בֵּי לוֹקֵחַ מָאנֵי דְלוֹקֵחַ שְׁכִיחִי. אָמַר רָבָא ת״שתָּא שְׁמַע חמָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מאי לאו [האם לא] מדובר פה ברשות הרבים ממש? ומשמע מכאן שאף ברשות הרבים קונים כליו של לוקח, שלא כפי שתירץ רב פפא לעיל! ודוחים: לא, הכוונה כאן אינה לרשות הרבים ממש, אלא לסימטא. ומקשים: כיצד יכול אתה לפרש כן? והא דומיא [והרי בדומה] לחצר שאינה של שניהם קתני [שנה] שאין למוכר ולקונה כלל רשות בה, ואילו סימטא — יש בה רשות לשניהם! ומשיבים: מאי [מה פירוש] ״חצר שאינה של שניהם״ נמי [גם כן]? חצר השותפים, שלא דהאי [של זה] כולה ולא דהאי [של זה] כולה, אלא דתרוייהו [של שניהם] והריהי איפוא בדומה לסימטא. א בעא מיניה [שאל אותו] רב ששת מרב הונא: כליו של לוקח המונחים ברשות מוכר, האם קנה לוקח משהוכנסו הדברים הנקנים לתוכם, או לא? אמר ליה [לו]: תניתוה [כבר שניתם אותה], שיש פתרון לשאלה זו ממה ששנינו לגבי גט, שהגירושים חלים כאשר מוסרו הבעל ליד אשתו, או לדבר הנחשב כידה, כגון חצרה. ואמרו: זרקו לה הבעל לאשתו את הגט לתוך חיקה או לתוך קלתה (הסל שלה) — הרי זו מגורשת, כיון שהיא קונה את הגט המצוי בתוך הסל שלה, אף על פי שהוא ברשות הבעל. ונמצא שכליו של לוקח ברשות מוכר — קנה. אמר ליה [לו] רב נחמן לרב הונא: מאי טעמא פשטת ליה [מה טעם פתרת לו] לרב ששת את שאלתו ממה ששנינו במשנה ההיא, דמחו לה כבר היכו אותה] מאה עוכלי בעוכלא [מכות במשקולת]? שכבר דנו עליה חכמים, וסייגו אותה בכל כך הרבה סייגים, עד שאינה מתפרשת עוד כמשמעה. ומביאים מה שנאמר עליה, אמר רב יהודה אמר שמואל: ודין זה הוא רק כשהיתה קלתה תלויה בה, ולכן היא נחשבת כמונחת עליה או בידה, וריש לקיש אמר: די בכך שהיתה קשורה ואף על פי שאינה תלויה בה אלא נגררת על הארץ. ורב אדא בר אהבה אמר: כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה, שאף שאינה תלויה עליה, כיון שהיא מונחת על גופה, בוודאי נקנה לה בה. רב משרשיא בריה [בנו] של ר׳ אמי אמר: כגון שהיה בעלה מוכר קלתות, ולכן אינו מקפיד על קלתות שנמצאות בחצירו, והרי זה כאילו נתן לה את מקום הקלת שיהא שלה. ר׳ יוחנן אמר: בכלל, מקום חיקה, כלומר, מקום שבו היא עומדת או יושבת, קנוי לה לאשה, וכן מקום קלתה קנוי לה לאשה. ועל כך אמר רבא: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ יוחנן? לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה, כיון שהיא זקוקה להם ואינם תופסים מקום מרובה. ומכל מקום ברור שאין ללמוד מהלכה זו הלכה כללית לגבי כליו של קונה ברשות מוכר. ואם כן אין מקום להביא הוכחה מהלכה זו. אלא פשוט לה מהא [פתור א ותה שאלה ששאל רב ששת מזו], ששנינו בברייתא שהבאנו: ברשות מוכרלא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו; מאי לאו [האם לא] מדובר פה בכליו של לוקח? ומכאן משמע שכליו של לוקח ברשות מוכר אינם קונים! ודוחים: לא, מכאן אין פתרון משום שמדובר פה בכליו של מוכר, ולכן צריך הקונה להגביהם או למושכם. ומקשים: ומדרישא מתוך שראשה, תחילתה] של המשנה מתפרש שמדובר בו בכליו של מוכר, סיפא נמי [בסופה גם כן] מדובר בכליו של מוכר, ואולם אימא סיפא [אמור את סופה של הברייתא], ששנינו בה: אם היה זה ברשות לוקח, כיון שקיבל עליו המוכר למכור — קנה הלוקח; ואי [ואם] מדובר, כמו בדין הראשון, בכליו של המוכר, אמאי [מדוע] קנה הלוקח? ומתרצים: סיפא אתאן [בסוף המשנה באים אנו] למקרה אחר, בו הכלים הם כליו של לוקח. ותוהים: ומאי פסקא [ומה הפסק]? כלומר, מהיכן באה פסיקה וחיתוך זה? ומשיבים: יש טעם בדבר, שכן סתמא דמילתא [סתמו של דבר], בי [בבית] המוכר מאני [הכלים] של המוכר שכיחי [מצויים], בי [בבית] הלוקח מאני [הכלים] של הלוקח שכיחי [מצויים]. ובסיכום — אין להביא מכאן ראיה לצד זה או אחר. אמר רבא, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לבעיה, ממה ששנינו: משך הקונה חמריו (מוליכי חמוריו) של המוכר וחמורים עמוסים אחריהם, וכן אם משך פועליו שהיו עמוסים בדברים שרצונו לקנות, והכניסן לתוך ביתו, בין אם פסק (קצב מחיר) עד שלא (טרם) מדד את הסחורה, ובין אם מדד עד שלא פסק — כל עוד המיטלטלים על גבי הפועלים או החמורים, הרי שניהן, בין הקונה ובין המוכר, יכולין לחזור בהן.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144